תודה רבה! פרטיך התקבלו בהצלחה
טעות. משהו לא הסתדר..יש לנסות שוב.
רוב האנשים מבינים שהון עצמי נמוך אומר משכנתא גדולה יותר. אבל מעטים יודעים שאחוז המימון לא רק קובע כמה הבנק מלווה — הוא קובע גם כמה הבנק גובה עליו ריבית. הסיבה נמצאת עמוק בתוך מנגנון הרגולציה הבנקאית.
יחס המימון הוא היחס בין גובה ההלוואה לשווי הנכס. דירה ב-2,000,000 ₪ עם משכנתא של 1,500,000 ₪ היא יחס מימון של 75%. זהו הנתון המרכזי שהבנק בוחן כדי להעריך את רמת הסיכון: ככל שיחס המימון גבוה יותר, כך הבנק נמצא בסיכון גדול יותר אם הלווה לא יעמוד בתשלומים.
לפי הנחיות בנק ישראל, כל הלוואת משכנתא מחייבת את הבנק לנעול חלק מהונו העצמי כרזרבה — ולא להשקיע אותו, לא להלוות אותו, לא להרוויח עליו. ככל שיחס המימון גבוה יותר, כך הסיכון גבוה יותר — והבנק נדרש לנעול הון רב יותר.
בישראל קיימות שלוש מדרגות הקצאת הון עיקריות:
עד 45% מימון — הקצאת הון של 35%
46% עד 60% מימון — הקצאת הון של 50%
61% עד 75% מימון — הקצאת הון של 60%
המשמעות: עבור אותה משכנתא של 1,500,000 ₪, בנק שנותן אותה ביחס מימון של 75% צריך לנעול הון עצמי כמעט כפול מאשר אם היה נותן אותה ביחס מימון של 45%. ההון הנעול הזה עולה לבנק כסף — ולכן הוא מגלגל חלק מהעלות הזו לריבית שתשלמו.
הנקודה החשובה היא שהמעבר בין מדרגה למדרגה אינו רציף — הוא קפיצתי. לכן שווה תמיד לבדוק האם הבאת הון עצמי נוסף יכולה להוריד אתכם מדרגה שלמה ולשנות את הריבית שתקבלו לאורך כל חיי ההלוואה.
לא לדעת שאתם עומדים בדיוק ליד סף מדרגה. זוגות רבים מביאים הון עצמי מבלי לבדוק כמה הם רחוקים מהמדרגה הבאה — ומפספסים מצב שבו הוספת כמה אלפי שקלים להון העצמי הייתה מורידה אותם מדרגה שלמה ומייצרת חיסכון של עשרות אלפי שקלים ויותר בריביות לאורך חיי ההלוואה. לפני שמגיעים לבנק — תמיד כדאי לבדוק איפה אתם עומדים ביחס לסף המדרגה הבאה.
יחס המימון הוא לא רק מספר שקובע אם הבנק יאשר את ההלוואה — הוא המנוף שקובע את מחירה. הבנה של המדרגות הקיימות בישראל נותנת לכם כלי אסטרטגי נוסף: לתכנן את ההון העצמי לא רק לפי "כמה יש לי" אלא לפי "האם אני חוצה מדרגה שמשנה את הריבית שאני מקבל".
רוצים להמשיך להעמיק? תקראו את הפוסט שלנו על בניית תמהיל משכנתא